רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כט · פסוק יח
הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ. עַל צוֹר עֲבוֹדָה גְדוֹלָה:
כָּל רֹאשׁ. אַנְשֵׁי חֵילוֹתָיו:
מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה. כְּדֶרֶךְ הַצָּרִים עַל הָעִיר יָמִים רַבִּים, וְטוֹרְחִים וִיגֵעִים בְּשֵׂאת מַשָּׂאוֹת עֵצִים וַאֲבָנִים. וְהוּא לָכַד אֶת צוֹר בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו). מֻקְרָח קָאלְבּ״וּ בְּלַעַ״ז:
מְרוּטָה. פְּלִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ. לְאַחַר שֶׁשָּׁלְלוּ שְׁלָלָהּ, עָלָה הַיָּם וְשָׁטַף מֵהֶם, לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ וְעַל שְׁלָלָהּ לֵיאָבֵד בַּיָּם: