רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כו · פסוק ב
עַל יְרוּשָׁלִַם. שֶׁהָיְתָה בְּמָצוֹר:
הֶאָח. לְשׁוֹן קוֹל שִׂמְחָה:
נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים. עִיר שֶׁכָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיוּ נִכְנָסִים לָהּ לִסְחוֹרָה, מֵעַתָּה תִּשָּׁבֵר, כִּי לֹא יֵלֵךְ הַמָּצוֹר מֵעָלֶיהָ עַד תִּלָּכֵד:
נָסֵבָּה אֵלָי. מֵעַתָּה הוּסְבָּה סְחוֹרַת הָעַמִּים אֵלָי:
אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. אֶתְמַלֵּא אֲנִי מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם הַחֲרֵבָה: