רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כא · פסוק כד
שִׂים לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵּם הַמִּקְרָא:
וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ עִיר. פַּנֵּה לְךָ מָקוֹם בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה בָּהּ, וַעֲשֵׂה לְךָ כְּמִין דֶּרֶךְ מְפֻצֶּלֶת לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, אֶחָד פּוֹנֶה לְיָמִין וְאֶחָד פּוֹנֶה לִשְׂמֹאל:
יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם. שְׁנֵי הַדְּרָכִים:
וְיָד בָּרֵא. מָקוֹם פַּנֵּה מִן הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים, אֵישְׁרְטִי״ר בְּלַעַ״ז; וְדֻגְמָתוֹ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ: ״עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם״ (יהושע יז:טו), וְעוֹד: ״כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ״ (יהושע יז:יח). וּמְנַחֵם חִבְּרָם כֻּלָּם לְשׁוֹן בְּרִירָה, כְּמוֹ ״בְּרוּ לָכֶם אִישׁ״ (שמואל א יז:ח); בָּרֵא – לִישְׁנְ״ט בְּלַעַז: