רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כא · פסוק יד
חֶרֶב חֶרֶב. שְׁתֵּי חֲרָבוֹת: חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ חֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן בְּיַד יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, שֶׁיַּהֲרֹג אֶת גְּדַלְיָה וְאֶת הַנֶּאֱסָפִים אֵלָיו מִשְּׁאֵרִית הַחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּיִרְמְיָהוּ (ירמיהו מא:ב-ג):
מְרוּטָה. פּוֹרְבִּיאָ״ה בְּלַעַ״ז. מְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן שְׁלִיפָה, וְכֵן ״וַיִּתֵּן אוֹתָהּ לְמָרְטָה״ (יחזקאל כא:טז), וְכֵן כֻּלָּם: