רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כ · פסוק לט
לְכוּ עֲבֹדוּ. וְאַל תַּרְאוּ לָאוּמּוֹת שֶׁאַתֶּם נִקְרָאִים עַל שְׁמִי בְּבוֹאֲכֶם אֶל הַנָּבִיא לִשְׁאוֹל לוֹ תּוֹרָה, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם דְּבָרַי, אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים וְגוֹ׳, שׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרֶיךָ וְאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתָם״ (יחזקאל לג:לב):
בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם. שֶׁאַתֶּם מַפְרִישִׁים הַבְּכוֹרוֹת בְּשֵׁם בְּכוֹרָה, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם (שמות יג:יא-טז), וּמִשֶּׁנִּקְרָא שְׁמִי עַל הַדָּבָר, אַתֶּם מַקְרִיבִים אוֹתָם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים: