רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כ · פסוק א
לִדְרוֹשׁ אֶת ה׳. עַל צָרְכֵיהֶם; וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָנוּ, גַּם אָנוּ לֹא נֵעָנֵשׁ עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר מְכָרָנוּ וְאֵין לוֹ עָלֵינוּ כְּלוּם; עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם? וּמִסּוֹף הָעִנְיָן אַתָּה לָמֵד, מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיבָם: ״וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם וְגוֹ׳״ (לקמן, לב):