רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ב · פסוק א
וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם וְגוֹ׳. בֶּן אָדָם קוֹרֵא לִיחֶזְקֵאל, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה הַמֶּרְכָּבָה הוֹלֵךְ בֵּין עֲלִיָּה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּמַלְאָכִים, לוֹמַר: אֵין כָּאן יְלוּד אִשָּׁה אֶלָּא זֶה (וכל זה אי״ש אח״ד הטעים כן לרבינו והנאהו). וְלִי נִרְאֶה, שֶׁלֹּא קְרָאוֹ בֶּן אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְּהֵא דַעְתּוֹ רְחָבָה עָלָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה גַּס לִבּוֹ בְּמַרְאֵה הַמֶּרְכָּבָה וּבְמַלְאֲכוֹת עֶלְיוֹנִים סא״א