רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק א · פסוק יד
רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (חגיגה יג:): רָצוֹא וָשׁוֹב כְּלַהֶבֶת הַכִּבְשָׁן, שֶׁיּוֹצְאָה תָּמִיד מִפִּי הַכִּבְשָׁן וּמְמַהֶרֶת לַחֲזוֹר וְלִיכָּנֵס; כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאוֹת רֹאשָׁן מִתַּחַת הָרָקִיעַ הַנְּטוּיָה לְמַעְלָה מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (יחזקאל א:כב), נִרְתָּעוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וּמְמַהֲרוֹת לְהָשִׁיב אֶת רֹאשָׁן:
כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. דְלָאטַנְצִי״לָא בְּלַעַ״ז וְגוֹוֶן אֵשׁ לָהֶם כְּגוֹוֶן אֵשׁ הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִין (חגיגה יג:) שֶׁמְּזַקְּקִין זָהָב בְּכוּר בְּתוֹכָן, וְהָאֵשׁ שֶׁיּוֹצְאָה מִשָּׁם צְבוּעָה בִּגְוָנִים. (תוספות וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים הֶבְזֵק לְשׁוֹן פָּזוּר, כְּפִי שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (בראשית רבה נ:א): כְּמַרְאֵה הַבָּזָק רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פַּרְטָא כָּזֶה שֶׁבּוֹזֵק גֶּפֶת בְּכִירָה, כְּלוֹמַר שֶׁמְּפַזֵּר גֶּפֶת שֶׁהוּא פְּסֹלֶת הַזֵּתִים בְּכִירָה, שֶׁהוּא מִתְלַהֵט בִּמְהֵרָה וּמַעֲלֶה לַהַב וְהַלַּהַב עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ רָצוֹא וָשׁוֹב. וְעוֹד יֵשׁ בְּדִבְרֵיהֶם בָּזָק לְשׁוֹן פִּזּוּר (סנהדרין קח:): בָּזַק בְּהוּ עַפְרָא וְהָווּ חַרְבֵּי, כְּלוֹמַר פִּזֵּר; וְכֵן בַּמִּשְׁנָה (ערובין י:יד): בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּב הַכֶּבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְלִיקוּ; וְיֵשׁ מַשְׁמַע בָּזָק כְּמוֹ בָּרָק, וְהוּא לְשׁוֹן חִפּוּשׁ עד כאן תוספות, סא״א):