רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק א · פסוק ו
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת. לְאַחַת זוֹ, לְפַרְצוּף הָאָדָם לְבַדָּהּ, הָיוּ אַרְבָּעָה פָנִים, וְכֵן לָאַרְיֵה וְלַנֶּשֶׁר וְלַשּׁוֹר (יחזקאל י:יד), הֲרֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לַחַיָּה, וְכֵן לְכָל חַיָּה וְחַיָּה; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְכָל אֶחָד מִן הַפָּנִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לַחַיָּה, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מָאתָן וְחַמְשִׁין וְשִׁיתָא גַּפִּין״: