רש"י על יונה· רש״י
פרק ב · פסוק ז
לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי. לְסוֹף מִדַּת הֶהָרִים הַקְּבוּעִים עַל הַתְּהוֹם יָרַדְתִּי:
״אֲנִי אָמַרְתִּי״ הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַעֲדִי. כְּנֶגְדִּי לְמַעְלָה מִמֶּנִּי סָגוּר וְלֹא אֵצֵא לְעוֹלָם. בַּעֲדִי כְּמוֹ ״וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ״ (מלכים ב ד:ד), וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא ״עוֹר בְּעַד עוֹר״ (איוב ב:ד) – אֵבֶר כְּנֶגֶד אֵבֶר:
לְעוֹלָם. מוּסָב עַל מַה שֶּׁאָמַר לְמַעְלָה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ סְגוּרִים בַּעֲדִי לְעוֹלָם:
וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי. אֲבָל כְּבָר רָאִיתִי כָּאן גֵּיהִנֹּם וּמִשָּׁם הֶעֱלִיתָנִי, וְהִנְנִי עַתָּה כְּנֶגֶד תַּחַת הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ״, ״וַתָּבֹא אֵלֶיךָ תְפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ״: