רש"י על יונה· רש״י
פרק א · פסוק ג
לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה. יָם שֶׁשְּׁמוֹ תַּרְשִׁישׁ, וְהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר: אֶבְרַח לִי הַיָּם, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּחוּץ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים כְּיוֹצֵא בְּךָ לִשְׁלוֹחַ אַחֲרֶיךָ וּלְהָבִיאֲךָ מִשָּׁם. מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מִן רַבּוֹ וְנִכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: יֵשׁ לִי עֲבָדִים כַּיוֹצֵא בְּךָ לִשְׁלוֹחַ אַחֲרֶיךָ וּלְהָבִיאֲךָ מִשָּׁם. וּמָה רָאָה יוֹנָה שֶׁלֹּא רָצָה לֵילֵךְ אֶל נִינְוֵה? אָמַר: הָעַכּוּ״ם קְרוֹבֵי תְשׁוּבָה הֵם, אִם אוֹמַר לָהֶם וְיַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה נִמְצֵאתִי מְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים:
וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ. הִקְדִּים לָתֵת שְׂכָרָהּ, וְאֵין דֶּרֶךְ יוֹרְדֵי הַיָּם לָתֵת שְׂכַר הַסְּפִינָה עַד שְׁעַת הַיְּצִיאָה, וְהוּא הִקְדִּים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּתַן שְׂכַר כֻּלָּהּ: