רש"י על יואל· רש״י
פרק ג
פסוק א
וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן. לֶעָתִיד לָבֹא:
עַל כָּל בָּשָׂר. עַל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לִבּוֹ רַךְ כַּבָּשָׂר דֻּגְמַת ״וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״ (יחזקאל לו:כו):
פסוק ג
וְתִמְרוֹת עָשָׁן. זְקִיפוּת מַעֲלֵה עָשָׁן בְּגֹבַהּ:
פסוק ד
יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ. לְבַיֵּשׁ אֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה:
פסוק ה
וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר. וְהֵיכָן אָמַר ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ (דברים כח:י):
וּבַשְּׂרִידִים. בַּשְּׁאֵרִית אֲשֶׁר יוֹתִיר:
אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא. לְשׁוֹן קְרוּאִים לִסְעוּדָה אוֹ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ לְשׁוֹן ׳הַזְמָנָה׳: