רש"י על יואל· רש״י
פרק א · פסוק א
אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל. בֶּן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁפִּתָּה לָאֵל בִּתְפִלָּתוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנְּבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּאוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע (מלכים ב ח:א) ״כִּי קָרָא ה׳ לָרָעָב וְגוֹ׳״ וּבִימֵי יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב הָיוּ. וּבַהֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת נִמְצָא יוֹאֵל וְנָחוּם וַחֲבַקּוּק הָיוּ בִּימֵי מְנַשֶּׁה: