רש"י על יהושע· רש״י
פרק כא
פסוק ה
וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים הֵם בְּנֵי משֶׁה וּבְנֵי יִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.
מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אֶפְרַיִם מִנַּחֲלַת שֵׁבֶט בְּנֵי אֶפְרַיִם נָפְלוּ לָהֶם אֵלֶּה הֶעָרִים, שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נָטְלוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה ח): מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְּעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.
פסוק ט
אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם לְפִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְמַעְלָה אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם, וּלְמַטָּה הוּא מְפָרֵשׁ אֶת שְׁמוֹתָם, לְכָךְ אָמַר: אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם.
פסוק יח
וְאֶת עַלְמוֹן וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ו מה): וְאֶת עָלֶמֶת, הִיא בַּחוּרִים, שֶׁיּוֹנָתָן (שמואל ב ג טז) מְתַרְגֵּם אוֹתָהּ: עֲלָמוֹת.
אֶת מִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.