רש"י על יהושע· רש״י
פרק טו · פסוק יט
תְּנָה לִי בְרָכָה פַּרְנָסָה.
אֶרֶץ הַנֶּגֶב חֲרֵבָה, כְּמוֹ (בראשית ח יג): חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמְתַרְגֵּם: נְגִיבוּ, שייקא בְּלַעַ"ז (יְבֵשָׁה), בַּיִת מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.
נְתַתָּנִי נָתַתָּ לִי, כְּמוֹ (שם לז ד): דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם—דַּבֵּר אֵלָיו; (ירמיהו י כ): בָּנַי יְצָאֻנִי—יָצְאוּ מִמֶּנִּי; (מלכים א יט כא): בִשְּׁלָם־בִּשֵּׁל לָהֶם.
גֻּלּוֹת מַעְיָנוֹת.