רש"י על יהושע· רש״י
פרק ד · פסוק יא
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן וְגוֹ' לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָבְרוּ הָאֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן (להלן פסוק יח): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֶחָרָבָה עַל הַשָּׂפָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהּ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים אֶצְלָהּ, וְחָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם לֵילֵךְ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם; נִמְצָא, אֲרוֹן וְנוֹשְׂאָיו מִצַּד זֶה וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה, נָשָׂא הָאֲרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר.
לִפְנֵי הָעָם לְעֵינֵי הָעָם.