רש"י על יהושע· רש״י
פרק א · פסוק ד
מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה הוּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִין שֶׁעַל יְדֵי אֱדוֹם, שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית וְדֶרֶךְ שָׁם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ טז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ וְגוֹמֵר, וּמִנַּיִין שֶׁהָיָה בִּדְּרוֹמִית מִזְרָחִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לד ג): וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם.
וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת זֶה רָחְבָּהּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן.
כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים בַּכְּלָל הַזֶּה.
וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ לְאָרְכָּהּ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.