רש"י על חגי· רש״י
פרק ב · פסוק ו
עוֹד אַחַת מְעַט הִיא. מִשֶּׁתִּכְלֶה מַלְכוּת פָּרַס זוֹ הַמּוֹשֶׁלֶת עֲלֵיכֶם, עוֹד אַחַת תָּקוּם לִמְשֹׁל עֲלֵיכֶם לְהָצֵר לָכֶם, מִן מַלְכוּת יָוָן, וּמְעַט יְהֵא זְמַן מֶמְשַׁלְתָּהּ.
וַאֲנִי מַרְעִישׁ. בְּנִסִּים הַנַּעֲשִׂים לִבְנֵי חַשְׁמוֹנַאי.
אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. וְיָבִינוּ שֶׁשְּׁכִינָתִי שׁוֹרָה בְּבַיִת זֶה, וְיָבִיאוּ תְּשׁוּרַת זָהָב וָכֶסֶף, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן.