רש"י על חגי· רש״י
פרק א · פסוק ד
הַעֵת לָכֶם. לְשׁוֹן ׳תֵּימָהּ׳, לְכָךְ נָקוּד הַהֵ״א בְּפַתָּח.
סְפוּנִים. מְכֻסִּים בְּנִסְרֵי אֲרָזִים, כְּמוֹ (מלכים א ו:ט) ״וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת״, ״וְסָפֻן אֶת הַבַּיִת בָּאָרֶז״. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הַכְדִין כָּשֵׁר לְכוֹן דְּאַתּוּן יָתְבִין בְּבָתַּיָּא דִּי מְטַלְּלִין בְּנִסְרֵי דְאַרְזַיָּא, וּבֵית מַקְדְּשָׁא הָדֵין חָרוּב״.