אור ברסלב

רש"י על חבקוק· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק א

עַל שִׁגְיֹנוֹת. יֵשׁ פּוֹתְרוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁהִטִּיחַ דְּבָרִים, כְּמוֹ (חבקוק א:ד) ״עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה״, ״וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם״. קִנְתֵּר אַחַר מִדַּת הַדִּין.

פסוק ב

שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ. אֲשֶׁר מֵעוֹלָם שֶׁנִּפְרַעְתָּ תָּמִיד מִמַּכְעִיסֶיךָ, וְאֶת הָרָשָׁע הַזֶּה אַתָּה סוֹבֵל.

יָרֵאתִי. אָמַרְתִּי: אֵיךְ נִשְׁתַּנֵּית מִדַּת הַדִּין בַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל?

פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. פָּעָלְךָ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיִיתָ נִפְרָע לָנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ בְּקֶרֶב שְׁנֵי הַצָּרָה שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בָּהּ, חַיֵּיהוּ, כְּלוֹמַר עוֹרְרֵהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ, וּבְקֶרֶב שָׁנִים הַלָּלוּ תּוֹדִיעֵהוּ.

בְּרֹגֶז. שֶׁתִּקְצֹף עַל הָרְשָׁעִים.

רַחֵם תִּזְכּוֹר. רַחֵם כְּמוֹ ׳לְרַחֵם׳.

תִּזְכּוֹר לְרַחֵם אֶת יִשְׂרָאֵל.

פסוק ג

אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא. עַכְשָׁיו הוּא מַזְכִּיר לְפָנָיו פָּעֳלוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְפָנָיו לְעוֹרְרֵהוּ, וּפֹעַל (סְפָרִים אֲחֵרִים: פּוֹעֵל) חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּפֻרְעָנוּת דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. כְּשֶׁבָּאתָ לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה, חָזַרְתָּ עַל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְלֹא קִבְּלוּהָ.

תֵּימָן. עֵשָׂו.

פָּארָן. יִשְׁמָעֵאל, כִּדְאַמְּרִינַן: ״וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן״ (בראשית כא:כא).

כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ. בְּסִינַי לְיִשְׂרָאֵל.

פסוק ד

וְנֹגַהּ. אוֹתוֹ הַיּוֹם.

כָּאוֹר תִּהְיֶה. כְּאוֹר הַמְיֻחָד שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית הָיָה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.

קַרְנַיִם. לְשׁוֹן ׳מָאוֹר׳, כְּשֶׁהוּא נוֹקֵב וְזוֹרֵחַ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב נִרְאֶה כְּמִין קַרְנַיִם בּוֹלְטִין, וְכֵן (שמות לד:כט) ״כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו״.

מִיָּדוֹ. מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ לָהֶם.

וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ. כְּתַרְגּוּמוֹ: שָׁם נִגְלָה עֻזּוֹ שֶׁהָיָה חָבוּי לְמַפְרֵעַ בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן.

פסוק ה

לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר. מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, טְרָדוֹ לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהַפְלִיגוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יַעֲמֹד לְקַנְתֵּר וְלוֹמַר: אֻמָּה שֶׁעֲתִידָה לִכְפֹּר בְּךָ לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה?

וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו. מַלְאֲכֵי רֶשֶׁף בָּאוּ עִמּוֹ לְסִינַי.

פסוק ו

עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ. הִמְתִּין לְדַקְדֵּק בְּדִין דּוֹר הַמַּבּוּל, לִמְדֹּד לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וּמָדַד ״עוֹמֵד״, כִּדְאַמְרִינַן: ״נִצָּב ה׳ וְעוֹמֵד לָדִין עַמִּים״ (ישעיהו ג:יג), מַמְתִּין וּמְדַקְדֵּק בְּדִינָם.

וַיְמֹדֶד אֶרֶץ. בְּרוֹתְחִים קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִים נִדּוֹנוּ.

רָאָה. בְּדוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שָׂפָה אַחַת בָּאוּ כֻּלָּם בְּעֵצָה, כְּדִכְתִיב: ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת״ (בראשית יא:א).

וַיַּתֵּר גּוֹיִם. הִקְפִּיצָם לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, כִּדְאַמְרִינַן: ״וְיַתֵּר מִמְּקוֹמוֹ״ (איוב לז:א), ״לְנַתֵּר בָּהֶם״ (ויקרא יא:כא).

הַרְרֵי עַד. שָׂרֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. הֶרְאָה לָהֶם שֶׁכָּל מַהֲלָכוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁלּוֹ הוּא.

פסוק ז

תַּחַת אָוֶן. שֶׁנִּמְצָא בְיִשְׂרָאֵל.

רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן. שֶׁעוֹמְדִים בְּגָלוּי וּמְחַבְּלִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְהִתְכַּנְּעָם לְפָנֶיךָ, יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת וְגוֹ׳, הַכֹּל כְּתַרְגּוּמוֹ.

פסוק ח

הֲבִנְהָרִים. יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת. הֲרָאִינוּ שֶׁכָּל אֵלֶּה עָשָׂה? וּפֵרוּשׁ הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ.

מַרְכְּבֹתֶיךָ. לָנוּ יְשׁוּעָה.

פסוק ט

עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ. נִגְלֹה נִגְלֵית גְּבוּרָתְךָ.

שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שְׁבוּעוֹת שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַשְּׁבָטִים.

אֹמֶר סֶלָה. מַאֲמָר הַמְקֻיָּם לְעוֹלָם. אֹמֶר נָקוּד פַּתַּח (רוֹצֶה לוֹמַר סֶגּוֹל) וְטַעְמוֹ לְמַעְלָה, שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר.

נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ. כְּתַרְגּוּמוֹ.

פסוק י

רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים. הָרֵי נַחֲלֵי אַרְנוֹן שֶׁנִּדְבְּקוּ זֶה עִם זֶה.

זֶרֶם מַיִם עָבָר. בְּעָבְרָם בַּיַּרְדֵּן, תַּמּוּ נִכְרְתוּ הַמַּיִם, וְעָבַר קִלּוּחַ שֶׁטֶף הַמַּיִם לְשִׁפּוּלוֹ שֶׁל נָהָר, וְהַבָּאִים מִלְמַעְלָה קָמוּ עָמְדוּ.

נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שִׁבְּחוּהוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. צְבָא הַשָּׁמַיִם הוֹדוּ לוֹ.

פסוק יא

עָמַד זְבֻלָה. בִּמְדוֹרֵיהוֹן. כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ. וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִּבְעוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ.

לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ. יִשְׂרָאֵל.

פסוק יב

בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ. לְגָרֵשׁ שִׁבְעָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

פסוק יג

לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ. שָׁאוּל וְדָוִד.

עָרוֹת יְסוֹד. חוֹמוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

עַד צַוָּאר. הוּא גֹּבַהּ הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים.

פסוק יד

נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ. סַנְחֵרִיב וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיוּ סוֹעֲרִים בְּרוּחַ סְעָרָה לַהֲפִיצֵנִי, וְהוּא הָיָה מַטֶּה שֶׁהָיִיתָ רוֹדֶה בּוֹ אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּכְשֶׁבָּא וְסָעַר לַהֲפִיצֵנִי, נָקַבְתָּ רָאשֵׁי גֵּיסוֹתָיו בְּמַטָּיו שֶׁהָיָה בָּא לִרְדּוֹת בָּהֶם.

רֹאשׁ פְּרָזָו. רָאשֵׁי עָרָיו וְטִירוֹתָיו, כְּמוֹ ״פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם״ (זכריה ב:ח), ״עָרֵי הַפְּרָזִי״ (דברים ג:ה).

עֲלִיצֻתָם. הָיוּ, כְּשֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר. יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּאִים עַם עָנִי.

פסוק טו

דָּרַכְתָּ בַיָּם. בְּחֵילוֹתָיו הַכְּבֵדִים כְּחוֹל הַיָּם.

חֹמֶר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: בְּדִגּוּר. לְשׁוֹן ״חֳמָרִים חֳמָרִים״ (שמות ח:י).

פסוק טז

שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲמַרַת בָּבֶל: שְׁמָעֵית וְזָעוּ מַלְכַיָּא מִן קֳדָם דִּינָא דִּי אִתְדָּנוּ מִצְרָאֵי״.

לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי. לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה אֲחָזַנִי רַעַד, עַד שֶׁשְּׂפָתַי נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע.

צָלְלוּ. לְשׁוֹן ״מְצִילּוֹת הַסּוּס״ (זכריה יד:כ), טינטי״ר בְּלַעַ״ז.

וְתַחְתַּי אֶרְגָּז. בִּמְקוֹמִי אֲנִי מִזְדַּעְזַעַת.

אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה. אֲשֶׁר מְנוּחָתִי זֹאת מוּכֶנֶת לְיוֹם צָרָה.

לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ. לְיוֹם אֲשֶׁר אָמַר לְהַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ אֶת הָעָם אֲשֶׁר הוּא יְגוּדֶנּוּ עָקֵב, לָשׁוּב בִּגְדוּדָיו לְאַרְצוֹ.

פסוק יז

כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח. כְּתַרְגּוּמוֹ, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ: שׁוּב אֵין הַצְלָחָה לְכָל מַעֲשֵׂה בָּבֶל מֵעַתָּה.

וּשְׁדֵמוֹת. שְׂדֵה לָבָן.

מִמִּכְלָה. דִּיר הַצֹּאן.

פסוק יח

וַאֲנִי. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בַּה׳ אֶעֱלוֹזָה.

פסוק יט

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי. לְבֶן לֵוִי הַמְּנַצֵּחַ בַּשִּׁיר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אַנְעִים לוֹ בִּנְגִינוֹתַי, וְהַלֵּוִי יִתֵּן קוֹל כְּנֶגְדּוֹ בִּכְלֵי הַשִּׁיר.

לַמְנַצֵּחַ. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עזרא ג:ח) ״וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת וְגוֹמֵר״.

בִּנְגִינוֹתָי. הוּא לְשׁוֹן נְעִימוֹת קוֹל לְהָרִים וּלְהַשְׁפִּיל, אורגנידור״ש בְּלַעַ״ז.

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על חבקוק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה