רש"י על זכריה· רש״י
פרק יב · פסוק ב
סַף רַעַל. כְּלִי תַּרְעֵלָה, כְּמוֹ ״בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף״ (שמות יב:כב). רַעַל לְשׁוֹן שִׁמָּמוֹן, אֹטֶם הַלֵּב וְהָאֵבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ, כְּאָדָם הַמְעֻטָּף בְּשִׂמְלָה, כְּמוֹ (נחום ב:ד) ״הַבְּרוֹשִׁים הָרְעָלוּ״, (ישעיה ג:יט) ״הַשֵּׁרוֹת וְהָרְעָלוֹת״. בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת ו,ו) מָצִינוּ מְדִיּוֹת רְעוּלוֹת, אונבלופמנט״א בְּלַעַ״ז:
וְגַם עַל יְהוּדָה. יַטִּילוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלִַם, שֶׁיִּהְיוּ בֵית דָּוִד מִבִּפְנִים וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יָצוּרוּ עֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ גַם בְּנֵי יְהוּדָה עַל כָּרְחָם לָצוּר עַל יְרוּשָׁלִַם. כֵּן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: