אור ברסלב

רש"י על זכריה· רש״י

פרק י

פרק ט

פסוק א

שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר. אִם תִּצְטָרְכוּ:

חֲזִיזִים. עֲנָנִים מְבִיאִים מָטָר:

לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה. בִּשְׁבִיל אִישׁ אֶחָד וּבִשְׁבִיל עֵשֶׂב אֶחָד הַצָּרִיךְ לְמָטָר (תענית ט:):

פסוק ב

כִּי הַתְּרָפִים. וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וְהַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר הִטְעוּ אֶת אֲבוֹתֵיכֶם ״לֵאמֹר חָלַמְתִּי״ (ירמיה כג:כה) וְהָיוּ מַחֲזִיקִים יְדֵיהֶם לִמְרֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּבְּרוּ אָוֶן וְהֶבֶל דִּבְּרוּ לֵאמֹר ״שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם״ (ירמיה ו:יד):

עַל כֵּן נָסְעוּ. אֲבָל אֲנִי נָבִיא לָהֶם בֶּאֱמֶת:

יַעֲנוּ. יִתְכַּנְּעוּ, כְּמוֹ ״לֵעָנֹת מִפְּנֵי״ (שמות י:ג) – לְשׁוֹן עֹנִי:

פסוק ג

עַל הָרֹעִים חָרָה אַפִּי. עַל מַלְכֵי נְבוּכַדְנֶצַּר וְסַנְחֵרִיב (נוסח אחר: מַלְכֵי יָוָן):

וְעַל הָעַתּוּדִים. עַל שָׂרֵיהֶם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעַל מַלְכַיָּא הֲוָה רוּגְזִי וְעַל שָׁלְטָנַיָּא אֲנָא מְסָעֵר״. וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִמְשְׁלוּ לַעֲתוּדִים: ״וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָָוָן״ (דניאל ח:כא). וְהָרוֹצֶה לְפָרֵשׁ הָעִנְיָן שֶׁלֹּא בְּמַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יֹאמַר: עַתּוּדִים – לְשׁוֹן שָׂרִים, כְּמוֹ ״עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ״ (ישעיה יד:ט):

כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה. כְּסוּס אֲשֶׁר יֻכַּר הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה:

פסוק ד

מִמֶּנּוּ פִנָּה. מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם, מֵהֶם לוֹחֲמֵי מִלְחֲמוֹתָם (חולין נו:):

פסוק ה

וְהָיוּ כְגִבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה. הֲרֵי מִקְרָא זֶה מְסֹרָס, וְהָיוּ בַּמִּלְחָמָה הוֹלְכִים וְדוֹרְכִים אֲנָשִׁים כְּגִבּוֹרִים הַבּוֹסִים טִיט חוּצוֹת. בּוֹסִים – דּוֹרְסִים, כְּמוֹ ״יָבוּס קָמֵינוּ״ (תהילים מד:ו), ״בּוֹסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי״ (ירמיהו יב:י):

וְהוֹבִישׁוּ. בֵּית יְהוּדָה, אֶת רוֹכְבֵי הַסּוּסִים הַבָּאִים לְהִלָּחֵם בָּם:

פסוק ו

וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה. בְּמִלְחֶמֶת הַיְּוָנִים:

וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ. בַּמָּקוֹם שֶׁגָּלוּ שָׁם בַּחֲלַח וּבְחָבוֹר בִּימֵי סַנְחֵרִיב (מלכים ב יח:יא):

וְהוֹשְׁבוֹתִים. כְּמוֹ וְהוֹשַׁבְתִּים, לְשׁוֹן יְשִׁיבָה:

וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים. כְּאִלּוּ לֹא זְנַחְתִּים מֵעוֹלָם:

פסוק ח

אֶשְׁרְקָה לָהֶם. כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹרְקִים לְסִימָן אוֹת לָבֹא אֵלָיו הַטּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ:

וַאֲקַבְּצֵם. לְעֵת הַקֵּץ, לֶעָתִיד:

כִּי פְדִיתִים. כְּשֶׁאֶפְדֵּם:

וְרָבוּ. בַּגּוֹלָה כְּמוֹ שֶׁרָבוּ בְּמִצְרָיִם (שמות א:ז):

פסוק ט

וְאֶזְרָעֵם. תְּחִלָּה בָּעַמִּים, כְּאָדָם הַזּוֹרֵעַ סְאָה לְהַכְנִיס כַּמָּה כּוֹרִין (פסחים פז:):

וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם. עִם בְּנֵיהֶם:

פסוק י

וּלְבָנוֹן. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (יומא לט:):

וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם. ״וְלֹא יִסֻפָּק לְהוֹן״ (תרגום יונתן):

פסוק יא

וְעָבַר בַּיָּם צָרָה. וְתַעֲבֹר צָרָה בְּצוֹר הַיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהוּא רֹאשׁ לְמַלְכוּת צוֹר:

וְהִכָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הוּא הַמַּכֶּה יַכֶּה בַיָּם גַּלִּים לְהַשְׁקִיעַ אֶת צוֹר:

כָּל מְצוּלוֹת יְאוֹר. הִיא מִצְרָיִם:

תוכן העניינים

רש"י על זכריה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה