רש"י על זכריה· רש״י
פרק י
פסוק א
שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר. אִם תִּצְטָרְכוּ:
חֲזִיזִים. עֲנָנִים מְבִיאִים מָטָר:
לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה. בִּשְׁבִיל אִישׁ אֶחָד וּבִשְׁבִיל עֵשֶׂב אֶחָד הַצָּרִיךְ לְמָטָר (תענית ט:):
פסוק ב
כִּי הַתְּרָפִים. וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וְהַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר הִטְעוּ אֶת אֲבוֹתֵיכֶם ״לֵאמֹר חָלַמְתִּי״ (ירמיה כג:כה) וְהָיוּ מַחֲזִיקִים יְדֵיהֶם לִמְרֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּבְּרוּ אָוֶן וְהֶבֶל דִּבְּרוּ לֵאמֹר ״שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם״ (ירמיה ו:יד):
עַל כֵּן נָסְעוּ. אֲבָל אֲנִי נָבִיא לָהֶם בֶּאֱמֶת:
יַעֲנוּ. יִתְכַּנְּעוּ, כְּמוֹ ״לֵעָנֹת מִפְּנֵי״ (שמות י:ג) – לְשׁוֹן עֹנִי:
פסוק ג
עַל הָרֹעִים חָרָה אַפִּי. עַל מַלְכֵי נְבוּכַדְנֶצַּר וְסַנְחֵרִיב (נוסח אחר: מַלְכֵי יָוָן):
וְעַל הָעַתּוּדִים. עַל שָׂרֵיהֶם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעַל מַלְכַיָּא הֲוָה רוּגְזִי וְעַל שָׁלְטָנַיָּא אֲנָא מְסָעֵר״. וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִמְשְׁלוּ לַעֲתוּדִים: ״וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָָוָן״ (דניאל ח:כא). וְהָרוֹצֶה לְפָרֵשׁ הָעִנְיָן שֶׁלֹּא בְּמַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יֹאמַר: עַתּוּדִים – לְשׁוֹן שָׂרִים, כְּמוֹ ״עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ״ (ישעיה יד:ט):
כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה. כְּסוּס אֲשֶׁר יֻכַּר הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה:
פסוק ד
מִמֶּנּוּ פִנָּה. מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם, מֵהֶם לוֹחֲמֵי מִלְחֲמוֹתָם (חולין נו:):
פסוק ה
וְהָיוּ כְגִבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה. הֲרֵי מִקְרָא זֶה מְסֹרָס, וְהָיוּ בַּמִּלְחָמָה הוֹלְכִים וְדוֹרְכִים אֲנָשִׁים כְּגִבּוֹרִים הַבּוֹסִים טִיט חוּצוֹת. בּוֹסִים – דּוֹרְסִים, כְּמוֹ ״יָבוּס קָמֵינוּ״ (תהילים מד:ו), ״בּוֹסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי״ (ירמיהו יב:י):
וְהוֹבִישׁוּ. בֵּית יְהוּדָה, אֶת רוֹכְבֵי הַסּוּסִים הַבָּאִים לְהִלָּחֵם בָּם:
פסוק ו
וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה. בְּמִלְחֶמֶת הַיְּוָנִים:
וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ. בַּמָּקוֹם שֶׁגָּלוּ שָׁם בַּחֲלַח וּבְחָבוֹר בִּימֵי סַנְחֵרִיב (מלכים ב יח:יא):
וְהוֹשְׁבוֹתִים. כְּמוֹ וְהוֹשַׁבְתִּים, לְשׁוֹן יְשִׁיבָה:
וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים. כְּאִלּוּ לֹא זְנַחְתִּים מֵעוֹלָם:
פסוק ח
אֶשְׁרְקָה לָהֶם. כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹרְקִים לְסִימָן אוֹת לָבֹא אֵלָיו הַטּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ:
וַאֲקַבְּצֵם. לְעֵת הַקֵּץ, לֶעָתִיד:
כִּי פְדִיתִים. כְּשֶׁאֶפְדֵּם:
וְרָבוּ. בַּגּוֹלָה כְּמוֹ שֶׁרָבוּ בְּמִצְרָיִם (שמות א:ז):
פסוק ט
וְאֶזְרָעֵם. תְּחִלָּה בָּעַמִּים, כְּאָדָם הַזּוֹרֵעַ סְאָה לְהַכְנִיס כַּמָּה כּוֹרִין (פסחים פז:):
וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם. עִם בְּנֵיהֶם:
פסוק י
וּלְבָנוֹן. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (יומא לט:):
וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם. ״וְלֹא יִסֻפָּק לְהוֹן״ (תרגום יונתן):
פסוק יא
וְעָבַר בַּיָּם צָרָה. וְתַעֲבֹר צָרָה בְּצוֹר הַיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהוּא רֹאשׁ לְמַלְכוּת צוֹר:
וְהִכָּה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הוּא הַמַּכֶּה יַכֶּה בַיָּם גַּלִּים לְהַשְׁקִיעַ אֶת צוֹר:
כָּל מְצוּלוֹת יְאוֹר. הִיא מִצְרָיִם: