רש"י על זכריה· רש״י
פרק ט · פסוק יב
שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן. לְכֹחֲכֶם וְלִכְבוֹדְכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם עַתָּה בִּרְשׁוּת מַלְכֵי פָּרַס, אַתֶּם אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. אֲשֶׁר קִוִּיתֶם לִי עַד הֵנָּה לְמַלֹּאות דְּבָרַי לְקֵץ שִׁבְעִים שָׁנָה (ירמיה כט:י):
גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. עוֹד הַיּוֹם אֲנִי מַגִּיד לְךָ בְּשׂוֹרָה שְׁנִיָּה, לְבַד זוֹ שֶׁל בִּנְיָן. וּמַה הִיא הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי שָׁב לִשְׁנוֹת לָכֶם?: