רש"י על זכריה· רש״י
פרק ט · פסוק ד
הִנֵּה אֲדֹ׳. שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כֹּל׃
יוֹרִישֶׁנָּה. לְשׁוֹן ״מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״ (שמואל א ב:ז):
וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ. וְהִבְלִיעַ בְּתוֹךְ יַמִּים מָמוֹנָהּ, יַעֲלֶה עָלֶיהָ אֶת הַיָּם וְיַטְבִּיעֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כז:כו-כז):