רש"י על זכריה· רש״י
פרק ח · פסוק ט
תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם. לִבְנוֹת וּלְהַשְׁלִים, וְאַל תִּירְאוּ מֵעַם הָאָרֶץ הַמְרַפִּים יְדֵיכֶם וּמְבַהִילִים אֶתְכֶם מִלִּבְנוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר עֶזְרָא (עזרא ד:ד):
הַשּׁוֹמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה. בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ:
אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. שֶׁל נִחוּמִים מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָהֶם אָז בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה׳ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ (חגי א:טו) אֶת הַדְּבָרִים לְהַתְחִיל בַּמְּלָאכָה. כִּי נִבְחֲנוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים בְּעֵינֵיהֶם בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם נְבִיאֵי אֱמֶת, וּלְפִיכָךְ כְּדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם אַף בְּדִבְרֵי נִחוּמִים שֶׁל עַכְשָׁיו. וּבַמֶּה נִבְחֲנוּהָ? כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם וְגוֹמֵר. וְהֵם נִבְּאוּ לָכֶם שֶׁמִּשֶּׁתַּתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה תָּבֹא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְנִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי עַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים: