רש"י על זכריה· רש״י
פרק ז · פסוק יד
וָאֵסָעֲרֵם. בַּגָּלוּת, וְכֵן עָשִׂיתִי:
וַיָּשִׂימוּ. בַּעֲוֹנָם:
אֶרֶץ חֶמְדָּה לְשַׁמָּה. וְהוּא גָּרַם לָהֶם הַצּוֹם וְהַמִּסְפֵּד, אֲבָל עַתָּה: ״קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן״ (זכריה ח:ב) – בִּשְׁבִיל צִיּוֹן אֲקַנֵּא אֶת הַכַּשְׂדִּים: