רש"י על זכריה· רש״י
פרק ז · פסוק ה
וּבַשְּׁבִיעִי. הוּא צוֹם גְּדַלְיָה (ראש השנה יח:):
הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. הֵ״א נְקוּדָה חֲטַף פַּתָּח, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן תְּמִיהָא: שֶׁמָּא לִכְבוֹדִי צַמְתֶּם, שֶׁתִּהְיוּ צְרִיכִים לָצוּם גַּם עַתָּה?: