רש"י על ויקרא· רש״י
פרק כו · פסוק לו
והבאתי מרך. פַּחַד וְרֹךְ לֵבָב; מ"ם שֶׁל מֹרֶךְ יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ מ"ם שֶׁל מוֹעֵד וְשֶׁל מוֹקֵשׁ:
ונסו מנסת חרב. כְּאִלּוּ רוֹדְפִים הוֹרְגִים אוֹתָם:
עלה נדף. שֶׁהָרוּחַ דּוֹחֲפוֹ וּמַכֵּהוּ עַל עָלֶה אַחֵר וּמְקַשְׁקֵשׁ וּמוֹצִיא קוֹל, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ קַל טַרְפָּא דְשָׁקִיף, לְשׁוֹן חֲבָטָה, "שְׁדוּפוֹת קָדִים" (בראשית מ"א) — שְׁקִיפָן קִדּוּם, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף, מְקוֹם חֲבָטַת הַדֶּלֶת, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל "חַבּוּרָה" (שמות כ"א) — מַשְׁקוֹפֵי: