רש"י על הושע· רש״י
פרק יב · פסוק ה
בָּכָה. הַמַּלְאָךְ:
וַיִּתְחַנֶּן לוֹ. כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי״ (בראשית לב:כז), הַמַּלְאָךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: ״הַנַּח לִי עַכְשָׁיו, סוֹפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגָּלוֹת עָלֶיךָ בְּבֵית אֵל, וְשָׁם יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, וְהוּא וַאֲנִי נַסְכִּים לְךָ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְךָ יִצְחָק״. וְאוֹתוֹ מַלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה (בראשית רבה עז:ג), וְהָיָה מְעַרְעֵר עַל הַבְּרָכוֹת: