רש"י על הושע· רש״י
פרק יא · פסוק ג
וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם וגו׳. שָׁלַחְתִּי לִפְנֵיהֶם מַנְהִיג הַמַּרְגִּילָם בְּנַחַת (שמות יג:כא):
קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו. זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (במדבר יא:יב): ״כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק״:
תִרְגַּלְתִּי. כְּמוֹ ׳הִרְגַּלְתִּי׳, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן:
וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים. יוֹדְעִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁדָּשׁוּ בְּעָקֵב, עָשׂוּ עַצְמָם כְּלֹא יוֹדְעִים. וְאַגָּדָה בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, ויחי ו) דָּרְשׁוּ כְּלַפֵּי בְּנֵי יוֹסֵף: כְּשֶׁהֱבִיאָם לִפְנֵי יַעֲקֹב לְבָרְכָם, רָאָה יַעֲקֹב רְשָׁעִים עֲתִידִים לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם – יָרָבְעָם וְאַחְאָב, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, ״וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה״ (בראשית מח:ח). בִּקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים וְשָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יַעֲקֹב וּבֵרְכָם. זֶהוּ וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי רוּחִי עַל יַעֲקֹב לְצֹרֶךְ אֶפְרַיִם, וְלָקְחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו: