רש"י על הושע· רש״י
פרק ז · פסוק יב
כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ. לְמִצְרָיִם:
אֶפְרֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם. שֶׁהַנֶּשֶׁר וְהַנֵּץ עוֹלִין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לָאָרֶץ, כֵּן אוֹרִידֵם בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר:
אַיְסִירֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם. אָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים כְּכָל אֲשֶׁר אֲנִי מַשְׁמִיעַ לַעֲדָתָם בְּיַד יִרְמְיָה הַנָּבִיא, שֶׁעֲתִידִין הֵם לוֹמַר לוֹ: ״הִתְפַּלֵּל נָא בַּעֲדֵנוּ וְגוֹ׳״ (ירמיהו מב:ג), ״וְיַגֶּד לָנוּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹמֵר אִם טוֹב וְאִם רָע וְגוֹ׳״ וְאָמַר לָהֶם: ״אִם שׂוֹם תָּשִׂימוּ נַפְשְׁכֶם לָשׁוּב מִצְרַיִם וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם״ (ירמיהו מב:טו-טז), וְכָל הָעִנְיָן.
אַיְסִירֵם. לְשׁוֹן ׳יִסּוּרִין׳. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ: לְשׁוֹן ׳קֶשֶׁר׳ וּ״מוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק״ (ירמיהו ל:ח). אֲבָל דּוֹנַשׁ פָּתַר: לְשׁוֹן ׳יִסּוּרִין׳, כְּמוֹ (ויקרא כו:כח) ״לְיַסֵּר אֶתְכֶם״. וְנוֹסַף הַיּוֹ״ד הַשֵּׁנִי בְּ״אִיסִירֵם״, כַּאֲשֶׁר נוֹסַף בְּ״יַיְשִׁירוּ״ – ״וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ״ (משלי ד:כה). לָשׁוֹן אַחֵר: כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם הַנִּלְכָּד בָּרֶשֶׁת הַתְּלוּיָה עַל כְּלוֹנְסוֹת, וּלְאַחַר שֶׁהֵם בָּרֶשֶׁת, מוֹרִידִין הָרֶשֶׁת.