רש"י על הושע· רש״י
פרק ה · פסוק ה
וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל. ״וְיִמָּאֵךְ יְקָר דְּיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן), כְּמוֹ (שמות י:ג) ״לַעֲנוֹת מִפָּנַי״, לְשׁוֹן עֹנִי וְהַכְנָעָה:
בְּפָנָיו. ״וְאִינוּן חֲזָן״ (תרגום יונתן), וְדוּנָשׁ בֶּן לַבְרָט פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן ׳עֵדוּת׳: בְּבֹא לָהֶם פֻּרְעָנוּת, יָעִיד בָּהֶם וּבִפְנֵיהֶם גָּאוֹה וְגֹבַהּ שֶׁהָיוּ מִתְגָּאִין וְעוֹבְרִין עַל רְצוֹנִי: