רש"י על הושע· רש״י
פרק ג · פסוק ה
אַחַר. יְמֵי הַגּוֹלָה.
יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי רְחַבְעָם – בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יב:טז): ״מַה לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״לְאָהֳלֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שם) – אַל תִּקְרֵי ״לְאָהֳלֶיךָ״ אֶלָּא ״לֵאלֹהֶיךָ״, ״רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד״ (שם) – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: אֵין מַרְאִין סִימָן טוֹב לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְשׁוּ שְׁלָשְׁתָּן: ״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳״ – זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, ״וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״וּפָחֲדוּ אֶל ה׳ וְאֶל טוּבוֹ״ – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה״: