רש"י על הושע· רש״י
פרק ב · פסוק יא
בְּעִתּוֹ. בְּעֵת גְּמַר בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת:
וְהִצַּלְתִּי. מִמֶּנָּה:
צַמְרִי וּפִשְׁתִּי אֲשֶׁר הָיָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ, כָּל ׳הַצָּלָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן תְּרוּמָה וְהַפְרָשָׁה הוּא, וּמוֹכִיחַ עָלָיו ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם״ (בראשית לא:ט), ״כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל״ (שם):