רש"י על הושע· רש״י
פרק ב · פסוק ה
כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ. כְּיוֹם שֶׁמְּצָאתִיהָ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל טז:ד-ה): ״וּמוֹלַדְתֵּךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַת שָׁרֵּךְ … וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ לֹא חָסָה עָלַיִךְ עָיִן״:
כַּמִּדְבָּר. גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, שָׁם ״יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״ (במדבר יד:לה):
וַהֲמִיתִיהָ. ״וְאֶקְטְלִינַּהּ״: