רש"י על הושע· רש״י
פרק א · פסוק א
דְּבַר ה׳ אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם וְגוֹ׳. אַרְבָּעָה מְלָכִים הַלָּלוּ קִפֵּחַ בְּיָמָיו, שֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁנִים בְּחַיֵּי כֻּלָּם. מִכָּאן אָמְרוּ: אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ (פסחים פז,ב).
וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מִבְּנֵי יֵהוּא, וְאַף הוּא מָלַךְ עִם עֻזִיָּה וְיוֹתָם, אֶלָּא שֶׁגָּרְמָה לוֹ זְכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, לְפִי שֶׁלֹּא קִבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל עָמוֹס, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּפְסָחִים בְּפֶרֶק הָאִשָּׁה (שם), שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ז:י): ״וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה וְגוֹמֵר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס וְגוֹ׳״: