רש"י על דניאל· רש״י
פרק יא · פסוק יז
וְיָשֵׂם פָּנָיו. מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב:
וִישָׁרִים עִמּוֹ. עִם מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, גַּם עֲלֵיהֶם יִלָּחֵם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּאוֹתָן הַיָּמִים:
וְעָשָׂה. וְהִצְלִיחַ׃
וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ. זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ״הַיָּפָה בַּנָּשִׁים״ (שיר השירים א:ח), יְצַוֶּה מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לְשַׂר צְבָאוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהוּא אַנְטִיוֹכוּס הָרָשָׁע מֶלֶךְ יָוָן, שֶׁגָּזַר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה לְפוֹלִיפוֹס שַׂר צְבָאוֹ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַקּוֹרֵא שְׁמוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן:
וְלֹא תַעֲמֹד. עֲצָתוֹ זֹאת:
וְלֹא לוֹ תִהְיֶה. בַּת הַנָּשִׁים שֶׁעָמַד מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן וּפָרַק עֻלּוֹ מֵעַל יִשְׂרָאֵל: