רש"י על דניאל· רש״י
פרק יא · פסוק ו
לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים. פְּשָׁרַת שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין אָבִיהָ:
וְלֹא תַעְצֹר וְגוֹ׳. וְיִלְכְּדֶנָּה מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְאֶת מְבִיאֶיהָ וְאֶת אָבִיהָ הַיּוֹלְדָהּ וּמַחֲזִיקָהּ בְּכָל עֵת צָרָתָהּ:
וְלֹא תַעְצֹר. זְרוֹעַ מְבִיאֶיהָ כֹּחַ לַעֲמֹד (וְלֹא יַעֲמֹד אָבִיהָ) לְפָנָיו, לֹא הוּא וְלֹא זְרוֹעוֹ הֵם גִּבּוֹרֵי כֹחוֹ:
וְתִנָּתֵן. בְּיַד מֶלֶךְ הַצָּפוֹן: הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ. הוּא אָבִיהָ: