רש"י על דניאל· רש״י
פרק יא · פסוק ב
הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כח): זֶה כּוֹרֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְדָרְיָוֶשׁ שֶׁבָּנָה הַבַּיִת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר רְבִיעִי? רְבִיעִי לְמָדַי. אֲבָל בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן כָּתוּב שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן לְכוֹרֶשׁ שֶׁמָּלַךְ תַּחְתָּיו לִפְנֵי מְלוֹךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּשְׁמוֹ בַּמְבִּישָׁה:
וּכְחֶזְקָתוֹ. שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ:
בְּעָשְׁרוֹ יָעִיר. אֶת כָּל מַלְכוּתוֹ לְהִלָּחֵם עִם מַלְכוּת יָוָן: