רש"י על דניאל· רש״י
פרק ח · פסוק כז
נִהְיֵיתִי. לְשׁוֹן הֹוֶה וְשֶׁבֶר, כְּלוֹמַר: נִצְטַעַרְתִּי עַל הַפּוּרְעָנוּת הַזֶּה וְנִדְכֵּיתִי:
אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. שֶׁהָיִיתִי מְמֻנֶּה עַל פְּקֻדַּת עֲבוֹדַת מֶמְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר, שֶׁמִּנָּהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר ״וְהַשְׁלְטֵיהּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל״ (דניאל ב:מח):
וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה. וָאֶתְבַּהֵל עַל הֶחָזוֹן:
וְאֵין מֵבִין. שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹמֵם, כִּי הָיִיתִי לִפְנֵי הַשָּׂרִים מִתְחַזֵּק: