רש"י על דניאל· רש״י
פרק א · פסוק ב
וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים. לָקַח וּמִקְצָתָם נִשְׁאֲרוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כז:יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֶל הָעַמּוּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת״:
וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו. לְקַלֵּס לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ הֵבִיא שָׁם אֶת הַשִּׁבְיָה כֻּלָּהּ, אַף אֶת הָאֲנָשִׁים, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא אַחַר כָּךְ בֵּית הָאוֹצָר: