רש"י על דברים· רש״י
פרק א · פסוק ז
פנו וסעו לכם. זוֹ דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה:
ובאו הר האמרי. כְּמַשְׁמָעוֹ:
ואל כל שכניו. עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר:
בערבה. זֶה מִישׁוֹר שֶׁל יַעַר:
בהר. זֶה הַר הַמֶּלֶךְ:
ובשפלה. זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם:
ובנגב ובחוף הים. אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה וְקֵיסָרִי וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
עד הנהר הגדל. מִפְּנֵי שֶׁנִּזְכָּר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאוֹ גָּדוֹל, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר "עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ", "הִדַּבֵּק לַשַּׁחֲוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ", ״קְרַב לְגַבֵּי דְהִינָא וְאִדַּהֵן" (שבועות מ"ז):