רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לה · פסוק כ
אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הַפָּסוּק קוֹבֵל וּמְקוֹנֵן עַל יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לוֹ נֵס כְּמוֹ לְחִזְקִיָּהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת בָּא סַנְחֵרִיב״ (דברי הימים ב לב:א) עַל חִזְקִיָּהוּ, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס:
לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת. ״עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר״, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (מלכים ב כג:כט), וְרָצָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָלָיו; וּפַרְעֹה נְכוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא עָלָיו דֶּרֶךְ נְהַר פְּרָת אִם לֹא יַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְהַר פְּרָת בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ. שֶׁדָּרַשׁ ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״ (ויקרא כו:ו): אֲפִלּוּ ״חֶרֶב״ שֶׁל שָׁלוֹם ״לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״; וְלֹא יָדַע חֵטְא לֵיצָנֵי הַדּוֹר, אֲשֶׁר אַחֲרֵי הַדֶּלֶת קָמוּ לְסַדֵּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כב.-כב:):