רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לה · פסוק ג
תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. לְפִי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁהֶעֱבִירוּ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן אֶת הָאָרוֹן וַיָּשִׂימוּ תַּחְתָּיו פְּסִילֵיהֶם, כְּדִמוֹכַח לְעֵיל בִּמְנַשֶּׁה ״וַיָּשֶׂם פֶּסֶל הַסֶּמֶל וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב לג:ז), לְפִיכָךְ צִוָּה יֹאשִׁיָּהוּ לְהוֹשִׁיבוֹ וְלִיתֵּן הָאָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ירושלמי שקלים ו:א; יומא נב:), שֶׁאָמַר לַלְוִיִּם לְגוֹנְזוֹ שָׁם:
אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. זוֹ טַעֲנָה אַחֶרֶת הִיא, וּתְחִלַּת מִלָּה הוּא, שֶׁאָמַר לָהֶם: אֵין לָכֶם שׁוּם טֹרַח מַשָּׂא בַּכָּתֵף מִכָּל כְּלֵי בֵּית ה׳, שֶׁתּוּכְלוּ לוֹמַר: מִשּׁוּם טֹרַח מַשָּׂא בַּכָּתֵף אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת ה׳ וְעַמּוֹ, לְפִיכָךְ מֵעַתָּה עִבְדוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בְּשִׁיר, וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִשְׁחֹט וּלְהַפְשִׁיט פִּסְחֵיהֶן; כְּדִמוֹכַח לְמַטָּה וְשַׁחֲטוּ הַפֶּסַח וְהִתְקַדְּשׁוּ וְגוֹ׳: