רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לד · פסוק לב
כְּבְרִית אֱלֹהִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. כְּכָל אוֹתָן שֶׁכָּתוּב שָׁם ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם״, לְפִיכָךְ כְּתִיב כָּאן אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁכָּרַת לַאֲבוֹתָם בַּמִּדְבָּר. וְכָל בְּרִית שֶׁלְּשָׁם – עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב ״וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְגוֹ׳״ (דברים כט:טז), עַד ״פּוֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה׳״ (דברים כט:יז), לְפִיכָךְ וַיָּסַר יֹאשִׁיָּהוּ אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ׳: