רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כט · פסוק לד
רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָט. כְּלוֹמַר: אוֹתָן שֶׁהִקְדִּישׁוּ הָיוּ עֲדַיִן לִמְעָט, וַיְּחַזְּקוּם אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם עַד כְּלוֹת הַמְּלָאכָה וְעַד יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים. וְאִם תֹּאמַר: הֵיאַךְ יִתְקַדְּשׁוּ הַלְוִיִּם וְלֹא יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים?! וּמְפָרֵשׁ, לְפִי כִּי הַלְוִיִּם יִשְׁרֵי לֵבָב לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַכֹּהֲנִים, וְיָשְׁרוּ לִבָּם הַלְוִיִּם לְהִתְקַדֵּשׁ יוֹתֵר מֵהַכֹּהֲנִים. וְהָיוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יִרְאֵי הַשֵּׁם מִתְחַפְּשִׂים וּמִתְנַכְּרִים וְאַף מִסְתַּתְּרִים כָּל יְמֵי הַמְּלָכִים הָרְשָׁעִים, וּכְשֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא הָיוּ יְכוֹלִים מִיָּד לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר, שֶׁזֶּה בַּשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה הָיָה לְמָלְכוֹ, וְהָיוּ בָּאִים וּמִתְקַדְּשִׁים עַל יָד; כְּדִכְתִיב ״בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָם״ (משלי כח:יב), וּכְתִיב ״בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים״ (משלי כח:כח) – כְּלוֹמַר: בְּקוּם רָשָׁע, אָחָז, יִסָּתֵר אָדָם, וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ: