רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כה · פסוק כד
הַנִּמְצְאִים בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם עֹבֵד אֱדוֹם. כִּי הוּא וּבָנָיו נְגִידִים עַל הָאוֹצָרוֹת כָּל יְמֵיהֶם, כְּדִלְעֵיל (דברי הימים א כו:טו):
וְאֶת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת. שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמַצְיָהוּ לִהְיוֹת עוֹד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁנָּתַן בְּנֵי הַשָּׂרִים עֵרָבוֹן שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ עוֹד בּוֹ; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן אוֹתוֹ בִּמְלָכִים (מלכים ב יד:יד): ״בְּנֵי רַבְרְבַיָּא״. וְרַבֵּינוּ יוֹסֵף פֵּרֵשׁ תַּעֲרֻבוֹת – אוֹתָן הַתַּעֲרֻבוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ נְתוּנִים בְּעֵרָבוּת שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ אֲבוֹתָם בּוֹ. וְלֹא נִרְאֶה לִי, כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁגָּבְרָה יַד יְהוּדָה כָּל כָּךְ עַל אֲחֵרִים שֶׁיְּהוּ צְרִיכִים לִיתֵּן לִיהוּדָה בְּנֵיהֶם לְעֵרָבוֹן: