רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כד · פסוק כה
בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע. בִּשְׁבִיל דְּמֵי זְכַרְיָה שֶׁהָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע, כִּי הָיָה לוֹ לִזְכֹּר טוֹבָה וָחֶסֶד שֶׁגָּמַל עִמּוֹ יְהוֹיָדָע, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ עָוֹן נִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ – מָדְדוּ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: עַל שֶׁנֶּהֱרַג זְכַרְיָה שָׁקֵט וְשָׁלֵיו וּבוֹטֵחַ, שֶׁאֵין לוֹ לִדְאֹג, כִּי בֶּן יְהוֹיָדָע הוּא, וְלִכְבוֹדוֹ יִנְהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד, וְשָׁפְכוּ דָּמָיו לָאָרֶץ – וְעַל כֵּן נֶהֱרַג גַּם הוּא בְּשָׁלוֹם וְהַשְׁקֵט (ישעיה לב:יז) עַל מִטָּתוֹ: