רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כג · פסוק ה
וְהַשְּׁלִישִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִקָּבְצוּ עָלָיו לַהֲרֹג אוֹתוֹ:
וְהַשְּׁלִישִׁית. הִיא הַשֵּׁנִית:
בְּשַׁעַר הַיְסוֹד. וּבִמְלָכִים (מלכים ב יא:ו) כְּתִיב ״וּבְשַׁעַר סוּר״, וּבְיוֹמָא יְרוּשַׁלְמִי מְפֹרָשׁ (ירושלמי עירובין ה:א): שִׁבְעָה שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַיְסוֹד; ״סוּר״ – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְטַהֲרִים שָׁם אֶת הַמְצֹרָעִים עַל בֹּהֶן יָדָם, וְעַל שֵׁם ״סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ״ (איכה ד:טו):