רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כב · פסוק יא
בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. תַּרְגּוּם: ״בְּאִדְרוֹן בֵּית עַרְסָתָא״, כְּלוֹמַר: בָּעֲזָרָה, בְּחֶדֶר שְׁכִיבַת הַכֹּהֲנִים. וְרַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה זַצַ״ל פֵּירֵשׁ: בַּעֲלִיַּת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וַיְהִי אִתָּהּ״ בְּ״בֵית ה׳ מִתְחַבֵּא וְגוֹ׳״ (מלכים ב י:ג); וְעָלָיו אָמַר דָּוִד: ״כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה וְגוֹ׳״ (תהלים כז:ה). וְקוֹרֵהוּ ״חֲדַר הַמִּטּוֹת״ בִּמְלָכִים (מלכים ב יא:ב), עַל שֵׁם ״בֵּין שָׁדַי יָלִין״ (שיר השירים א:יג); וְהוּא שֶׁיִּסֵּד הַקַּלִּיר (קרא ר׳ אליעזר ובזכרונות דיום ראשון דראש השנה יסד זה עיין שם): ״אִם פָּץ לְמַטּוֹת, נָפַץ חֲדַר הַמִּטּוֹת, לְכַפּוֹר יִזְכּוֹר חֻרְבַּן הַבַּיִת יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״: